Guess who wrote the
following?
והיה בזה כלל מונח אצלנו להבדיל בין סותר למתחלף. כי הדברים המתחלפים אפשר שיהיו שניהם כאחד צודקים ואמתיים. ולכן בכל מקום שדרך הפשט אינו אלא נוטה ומתחלף מעל הדרש, לא מתנגד לו, אין המקרא יוצא מידי פשוטו והדרשה תִדרש כי אז יהיה פשוטו של מקרא הכונה הראשונה והעקרית, והדרשה היא כונה שנייה, כוון האומר גם אליה, כדרך בעל הלשון לכוון לפעמים אל כוָנות שונות במאמר אחד, אלא שאינה העיקרית ... ואולם אם הדרך, הנראה לנו פשוטו של מקרא, הוא סותר ומתנגד לדרך הדרש המקובל, ומועתק אלינו מאת חז"ל, עד שאי-אפשר שיהיו שניהם צודקים, כי הסותר נמנע, אז חובה עלינו לילך בדרך הדרש, ולתרגם את המקרא על פיהו, כי אנו אין לנו אלא קבלת חכמינו ז"ל ובאורם נראה אור
While we are on the
topic of interpretations that contradict Chazal, let me cite a surprising
comment made by R. Chaim ibn Atar, also known as “the Ohr Hachaim
Hakadosh”.
אור החיים, בראשית א:א, ד"ה (א) בעזרדע כי רשות לנו נתונה לפרש משמעות הכתובים בנתיבות העיון ויישוב הדעת הגם שקדמונו ראשונים ויישבו באופן אחר כי ע' פנים לתורה ואין אנו מוזהרים שלא לנטות מדברי הראשונים אלא בפירושים שישתנה הדין לפיהן, ולזה תמצא שהאמוראים אין כח בהם לחלוק על התנאים במשפטי ה' אבל ביישוב הכתובים ובמשמעותן מצינו להם בכמה מקומות שיפרשו באופן אחר
He is flatly stating that we
should have no qualms about interpreting psukim differently than Chazal, as
long as we don’t change the Halacha.
While this view is not surprising
in and of itself, it IS interesting coming from ibn Atar.
Oh, the quote above was from Moshe Mendelssohn, נתיבות השלום, ספר בראשית, וינה תרכ"ב, הקדמה "אור לנתיבה", דף י ע"א
I don't really know if I believe this entirely, but could be the difference is that Mendelssohn was well aware of modern Bible scholarship as it was in his time, and the challenges by it. "The Ohr Hachaim Hakadosh" and, in fact, all early meforshim (and even later ones, provided that they are totally outside the world of modern scholarship) may not always realize the implications of what they are saying, and therefore feel more natural and less constrained.
ReplyDeleteIt is remarkeable how liberal a person can be when he isn't polemical. Just shows you that even such a "conservative" as Ibn Atar said what he said, even though he wouldn't have said it if he would have known the implication of what he is saying.
ReplyDelete