Sociological Changes and Halakhah

Here's a passage from Derekh Pikudekha, by R. Zvi Elimelekh Shapira of Dynów. R. Shapira, a.k.a the Benei Yisaskhar as the name of his most famous sefer, was a close disciple of R Yaakov Yitzhak Horowitz, the Hozeh (Seer) of Lublin, and other great Hasidic rabbis. He became a Hasidic leader in 1815 (5575), and he went on to become one of the greatest figures in Hasidic history. He was a prolific author and penned many books on many topics, from Halakha to Kabbalah, to Hassidut. He passed away at the age of 58 in 1841 (5601).

In the following passage[1] R. Shapira defends the common practice of ignoring Hazal's dictum "Do not engage in excessive conversation with the woman" [2]. When I read it, Dr. Haym Soloveitchik's "Rupture and Reconstruction" came to mind. Also of note is how R. Shapira pulls the "times have changed" card to explain the presumed leniency in behavior, something that I doubt would've been employed nowadays by a good frum yid , never mind a big-name Hasidic rabbi. Although, it has to be pointed out, this argument has been used (ingeniously, if you ask me) to defend changes to the stringent side[3].

The text is sic, besides for the abbreviations which I opened. My comments and additions are in the footnotes.

עוד נכלל בכלל אזהרה זו [4], אזהרה מדיבורי המותרות עם האשה כמו שהזהירו חז"ל [5] "אל תרבה שיחה עם האשה, באשתו אמרו קל וחומר וכו'"[6].

ומידי דברי בזה אזכור להזכיר זה לי ולבני גילו [7] מה שנראה לי בזה. דהנה לפי הדין כמעט הוא דבר שאי אפשר להיזהר, כי צריך האדם לספור ולמנות התיבות שמוציא מפיו בעת דברו עם האשה, שלא יוסיף תיבה אחת בשפת יתר. כמו שכתוב בגמרא [8] בההוא דשאל לאיתתא "באיזו דרך ללוד?" והשיבה לו "ריקה! לא כך אמרו חכמים: אל תרבה שיחה וכו'?", דהיה לו לומר "באיזה ללוד" - הנה על שאמר תיבה יתירה שהיה אפשר לקצר, הוכיחתו. הנה בענין הזה כמעט אי אפשר ליזהר, ובפרט העוסק במשא ומתן וכיוצא. הנה המון עם הדבר הזה הוא להם כשחוק, ולא יחשבו לעון אפילו המרבה לספר בדברי שחוק וליצנות עמהם, וחושב שהמחמיר בזה ממדת חסידות, והנה עוברים על דברי תורה בשאט נפש, ועונשם סגי - אין התימא עליהם, כי לא יבינו אל פעולת י"י [9], הן המה דברי חכמינו ז"ל אשר רוח י"י דיבר בם.

אבל מן התימא על בעלי תורה ויראת שמים, אינן נזהרים בזה לשקול בפלס הדיבורים שמדבר עם האשה, שלא יעדיף תיבה אחת הבלתי מוצרכת. ולא מצאתי לי היתר מספיק בעניינים כאלה, רק תמכתי יתידותי על הענין הנאמר בספר חסידים [10] הובא בבית שמואל באבן העזר [11] דבסעודות חתונה עם ישנם לשם אנשים ונשים בחדר אחד לא יאמרו בברכת הזימון נברך שהשמחה במעונו כי כביכול אין שמחה במקום שיצר הרע שולט. והנה, לא ראינו מעולם מי שחושש לזה! ומצאתי בלבוש במנהגים [12], כתב דעכשיו אין נזהרין בזה אפשר דמשום נשים מורגלות בינינו עכשיו הרבה בין האנשים (היינו במשא ומתן ואומנות וחניות וכיוצא) ואין כאן הרהורי עבירה כ"כ דדמיין עלן כי קאקי חיורי [13] מתוך רוב הרגלן בינינו וכיון דדשו דשו, עכ"ל.

וצריך לומר לפי זה, דבעת שהיו קרן ישראל על מכונו והיתה הפרנסה מצויה, לא הי' רואים שום אשה בחוץ כי לא  היו עוסקים במשא ומתן. ואם כן כאשר הזדמן לאדם לראות איזה אשה היה חידוש ונפל ההרהור במחשבה ובלב. מה שאין כן עתה בכובד הגלות וקשוי הפרנסה, הנשים עוסקות במשא ומתן, אין כאן חידוש בראיית נשים כי הוא דבר המורגל, ולא יתפעל האדם כל כך בהרהור. אם כן הכי נמי בנידון דידן בענין מרבית הדיבור לבא לידי הרהור מחמת ההרגל המצוי.

אבל אף על פי כן יש לדון שאין הנדון דומה לראיה, דהלא כאן במרבה השיחה עם האשה אסרו אפילו באשתו שרגיל בה, (כי הדיבור והקול הוא מענייני ערוה כי הוא מהאמור בפסוק  [14] כי קולך ערב ומדברך [15] נאוה) ואפשר בזמן שהיה הדיבור עם האשה בחזקת איסור ועלול להרהור, עשו גדר לגדר לאסור גם באשתו, אבל כעת שאין מסוכן [16] מחמת ההרגל אין כאן בית מיחוש.

[1] Derekh Pikudekha, 35:8

[2] Mishna, Avot 1:5

[3] In case you did not click on that link, let me quote to you what R. Pesach Eliyahu Falk writes in his (in)famous book "Oz Vehadar Levushah" p. 56 (everything is sic): "[ If a woman or girl were to adopt the principle that she will wear whatever can be proven from T'nach or Shas that our Imahos or other nashim tznuos wore, maintaining that such items must be fully tznius'dik, she would be making a serious blunder. Times have changed, and that which was fully acceptable in those times, would be strange and even extremely unrefined when worn in present-day society!

For example, Avraham Avinu sent jewelry with Eliezer his servant to be given to the girl who would be chosen to be the wife of Yitchak. Among the items sent was a nose-ring - see Breishis 24:47. Evidently, in those days a nose-ring was a refined and respectable piece of jewelry. Nonetheless, it goes without saying that, if a woman wore such an ornament within our society, she would be considered a prutza, as she would be adorning herself with something which is ostentatious and extremely unrefined according to present-day norms. This underscores the point stated: places and times differ very much from one another, and one must not assume that everything which is acceptable in one society is likewise acceptable in another.]", ad kan leshono.

[4] The biblical prohibition "שלא לבוא על אשת איש".

[5] Mishna, Avot ibid.

[6] According to R. Shapiro, Hazal's dictum not to shmooze with women, is just an extension of the biblical prohibition to engage in adultery.

[7] Should probably be amended to בני גילי.

[8] BT Eruvin 53b

[9] Tehilim, 28:5

[10] בסעודת חתונה? H/T to Ovadya (in the comments section) for pointing this out.

[11] 62:11 (here it is 62:9)

[12] I haven't found it. Lvush Hahur, appendix (Minhagim) 36 (H/T to Ovadya).

[13] An expression taken from BT Brakhot 20a. Literally it means "white geese", figuratively it means that one can look at women without getting turned on.

[14] Shir Hashirim 1:14

[15] sic, the verse actually reads ומראיך. The phrase ומדבריך נאוה comes from another verse in Shir Hashirim (4:3). Such conflation of verses and passages is actually quite common in Hasidic sources.

[16] = dangerous!